פותח פנקס, מילים נשפכות רחובות חסומים, באילון מדורות והלב הכואב איך מזהים שהסוף מתקרב הדברים הפשוטים מקבלים משמעות חיוך שלך בתמונה באיזה רגע של שטות מה נמצא בתוך ערפל מי עונה כשאתה מתפלל מבטים , הכל מבטים צריך רק את הראש להרים מסתכל לצדדים, למטה למעלה בסוף הרי תזכור רק את מי שאהבת קום תעמוד כשאני מדבר מי מורה מי תלמיד מי יודע יותר אצלי בראש בלאגן ואתה בא במילים אתה בא כל הזמן כי האומץ שלך כמו נחל של עוז גם באש מלחמה גם בבית קרוב מה שווה אהבה אם בסוף נפרדים מעוד לב שגווע מבטים... ואיך אצמצם אחד כמוך לשיר מה שהיו בשבילי שיחות עם אדיר מסתכל בחלון ומדמיין שגנבנו עוד חיבוק אחרון