כל כך התרחקתי מעצמי ודי אני לא מי שהייתי לא תבין את זה אולי שיש בזה דברים טובים בלהרגיש פחות כשהעולם נופל לי בין האצבעות כמו מתג להדליק אותי ולכבות כשהכול סוגר עליי תמיד הייתי פרח קיר גדלתי מהצד בין כל האנשים אני תמיד לבד ומה קרה פתאום אני לא של אף אחד אבל רציתי שתדע לא נוצץ ולא זהב כל אחד סוחב עליו על הלב משקל כבד פיסת שמיים תמיד לפני שאתה בא רועדת לי האדמה אם תעלם או תהפוך אותי לבית ומה אם הבושה הזאת אף פעם לא תחלוף? יש לי ציון נכשל בלהרים תראש אם לא נתתי לעצמי רשות לכעוס זה לא נקרא להירגע אבל כמו עוף החול אני אצא מהעפר כמו גולם להפוך בסוף להיות פרפר יותר מידי שנים הרגשתי שום דבר כל כך רציתי שתדע לא נוצץ ולא זהב כל אחד סוחב עליו על הלב משקל כבד פיסת שמיים תמיד לפני שאתה בא רועדת לי האדמה אם תעלם או תהפוך אותי לבית אתה לא תבין את זה אולי אתה לא תדע את זה עליי אתה לא תבין את זה אולי הלוואי תדע את זה עליי זה לא נוצץ ולא זהב כל אחד סוחב עליו על הלב משקל כבד פיסת שמיים לפני שאתה בא רועדת לי האדמה אתה אומר תביאי כוס נשתה לחיים כי אם האור ילך החושך יתארך אני עוזב הכול ובא להיות איתך לאן שלא תלכי אם את צריכה אותי אני ארוץ כמו משוגע