4 בבוקר, אמצע השבוע, נחלת בנימין חוזר ברגל הביתה ומתאבל על עוד זמן שאבד יותר מדי לשתות ופחות מדי מגע אנושי חושש ששוב החלה עונת הלבד ובסופ״ש נוסע לבקר את ההורים בצפון לנשום אוויר נקי וטוב לא כמו בעיר אוויר מעובד שם את הראש על הכרית הרכה והקרה אוזר כוחות לקראת עונת הלבד אין מקום אליו אפשר לברוח גם לא לחצי השני של העולם זה לא כמו הקיץ או החורף עונת הלבד תלך איתך גם לשם פוגש חבר לקפה שלישי בפארק המסילה הוא שואל על שלי ומה שם בסוף כבר לא עבד אני אומר לו אחי עזוב לדבר עכשיו על אהבה העצבות פורחת בעונת הלבד אין מקום אליו אפשר לברוח גם לא לחצי השני של העולם זה לא כמו הקיץ או החורף עונת הלבד תלך איתך גם לשם ואם אתה עכשיו מרגיש בודד צא החוצה אל השמש החמה תאכל משהו מתוק, תקרא מספר או צא לרקוד בעונת הלבד חשוב למצוא גם נחמה אחרת מה יהיה מה איך כולם פה יבשים ורק אני עומד בצד ספוג בבדידות? לא כולם מתרטבים בעונת הלבד אין מקום אליו אפשר לברוח גם לא לחצי השני של העולם זה לא כמו הקיץ או החורף עונת הלבד תלך איתך גם לשם